גילוי דעת: על בית המשפט להתחשב בנסיבות המיוחדות של הפגיעה המינית במקרה של יונתן היילו

giluy-daat-wp

המאבק הציבורי סביב משפטו של יונתן היילו מעורר לא רק שיח משפטי בנוגע לשאלת ההגנה עצמית, אלא גם מעלה לסדר היום נושא שאינו נמצא בתודעה הציבורית ומחייב את כולנו להתבוננות מעמיקה: קשר השתיקה האופף את נושא הפגיעה המינית בגברים.

יונתן היילו, בן 23, עבר התעללות במשך 4 שנים בידי עבריין מורשע שאנס אותו פעמיים, סחט אותו ואיים עליו. חרף העובדה שיונתן היילו הוכר כקורבן תקיפה מינית, הוא הורשע ברצח ונגזרו עליו 20 שנות מאסר.

אנו, איגוד מרכזי הסיוע וקו הגברים לנפגעי תקיפה מינית, ארגוני נשים ופעילות פמיניסטיות, למודות ניסיון וטיפול בא/נשים שנמצאים במעגלי אלימות מתמשכים וסובלים מטראומות כתוצאה מתקיפות מיניות.

לצופה מן הצד, לעתים לא יהיה ברור מדוע נפגע של תקיפה מינית אינו פועל על מנת למנוע את הפגיעה או מדוע הוא אינו מתלונן למשטרה. התמיהה אף גדלה כשהקורבן הוא גבר, שמבחינה חברתית נחשב לבעל סבירות גדולה יותר להתגונן באופן פעיל נגד התוקף. אך למעשה, הידע הטיפולי מלמד כי זוהי התנהגות נפוצה מאוד בקרב נפגעי עבירות מין וכי הבחירה להישאר במחיצת התוקף ולא להתלונן הן התגובות השכיחות, ולא החריג. הספרות המקצועית תומכת בקביעה זו ועלינו מוטלת החובה לא להתעלם מכך ומהמכשולים המבניים שמערכת המשפט מערימה על הקורבנות.

חשוב להדגיש כי אין הצדקה לרצח וכי איננו מעוניינות להפחית בחומרת הפגיעה בחיי אדם. עם זאת, המקרה של יונתן היילו ונסיבותיו המיוחדות צריכים להילמד, על מנת למנוע הישנות של מקרים כאלו בעתיד. 1 מכל 6 גברים נפגע מינית במהלך חייו ולמרות זאת, ישנו תת-דיווח משמעותי על פגיעה זו לרשויות אכיפת החוק. כאשר מדובר בפגיעה בגברים, עצם הפנייה לקבלת סיוע נתפסת כחולשה והיא פוגעת בתחושת הגבריות של הנפגע ובתפיסתו את עצמו כגבר. בחברה הישראלית, כל הבעת מצוקה נתפסת כ'נשית' ולכן בקשת העזרה עשויה להביא לבידוד חברתי ולהעצים את הפגיעה. על כולנו לפעול לשבירת קשר השתיקה סביב התופעה, כדי שהנפגעים השרויים במצוקה ידעו שהם לא לבד, שאין להם במה להתבייש, ולאפשר להם התמודדות עם הפגיעה ותביעת צדק.

פרשה זו מהווה תמרור אזהרה המצביע על חוסר האמון שרוחשים נפגעי תקיפה מינית לרשויות הצדק, כמו גם על הקשיים בדיווח על מצבי מצוקה הנובעים מפגיעה מינית, בפרט בגברים. קושי זה מתעצם כאשר מדובר באדם המתגורר בשכונה מוחלשת, דבר אשר מקשה על נגישות למוקדי סיוע ולבקשת עזרה.

לקראת ערעורו של יונתן היילו בבית המשפט העליון בתאריך ה- 1.12.14, אנו חושבים כי מן הראוי לנסות ולהציף את הבעיות והכשלים שמקרה זה חושף. עלינו להבין לעומק את הנסיבות שגורמות לאנשים באותם מקרי קיצון לנהוג כך, להתאים את הכלים המשפטיים למציאות של נפגעי אלימות ותקיפה מינית קשה בנסיבות מחמירות וליישמם כבר במקרה הנוכחי של יונתן היילו.

 

על החתום

 

השופטת בדימוס סביונה רוטלוי

פרופ' עמנואל גרוס

ח"כ עליזה לביא, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

ח"כ תמר זנדברג

ח"כ מרב מיכאלי

ח"כ מיכל רוזין

ח"כ יואל רזבוזוב

ד"ר יפעת ביטון

ד"ר רוני הלפרן, ראש התכנית ללימודי מגדר

ד"ר דפנה טנר, חוקרת פגיעות מיניות בילדים

עו״ד קרן גרינבלט

עו"ד גבי לסקי

עו"ד סמדר בן נתן

ד"ר של כבוד אסתר עילם

שולה קשת, מנכ"לית תנועת אחותי

שרה בקרמן, יו"ר תנועת קולך- פורום נשים דתיות

ח'ולוד ח'מיס, כייאן ארגון פמיניסטי ואשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה

ד"ר טל דקל

ד"ר מירב אלוש לברון

ד"ר אראלה שדמי

ד"ר אסתר הרצוג

פרופ' דפנה גולן

פרופ' דפנה יואל

פרופ' יפה ברלוביץ

ד"ר מירי רוזמרין

ד"ר אפי זיו

ד"ר סמדר שיפמן

ד"ר יאלי השש

ד"ר שרי אהרוני

ד"ר יעל משעלי

ד״ר אפרת טולקובסקי 

ד"ר הללי פינסון

ד״ר אסתי שטיין

ספיר סלוצקר עמראן

אפרת יירדאי

ליטל ביטון

כרמן אלמקייס עמוס

סהר אדס

רוויטל מדר

אורלי נוי

אלינור דורי

ליהי יפה

רעות גיא

הדס בן אליהו

איריס שטרן לוי

דורית אברמוביץ

הגר שיזף

רונית צח

חן שרעבי

יאיר דגו

ורד לוי

מיטל שפר

מיכל כפיר

רפאל בלולו

רועי חסן

איה כורם

רותם אילן

אופיר טובול

נוגה דקל

מיטל סטרול

אבי בלכרמן

נתן שקרצ'י

נעמה קטיעי

אריאל סלוצקר-עמראן

אנדריאה בן ימיני

בתאל צוברי

מרים טל

נעה פרימן

עירית נעמן

זהורית עדני

אמיליה כהן

שני רובין

שלהב מאיו

תמר חסון

ניר שרעבי-הופמן

תמי דינס

בשמת לביא

מעין מניס

מאיה רומן

מור נדל

איילה סלע

אופיר צולי

איתי יהודאי

גליה אנג'ל

יעל שרר

קרנית יהב-רק

אופק טרגן

טלי חפץ

עודד סושרד

ענבל בן יהודה

נטע טל

אילת כהן וידר, פסיכולוגית קלינית

סיגל אביבי

אור-לי ברלב

ריקי כהן בנלולו

עינב בכר

מאיה קיפניס

איה עצמון-רז

ניבה לכטמן

שלומי פוגל

מיכאל קובלסקי

סטפאני קסטל

יוליה ריבקין

הדס שימחי

דגנית קורן-סלע

רננה וולקן

נעה כ"ץ

שיר קולר

אור מרטון

בלהה גולן

נעה לוין

 

 

title1

כוח לקהילה

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית בישראל

אחותי – למען נשים בישראל

איתך מעכי – משפטניות לצדק חברתי

מרכז תמורה- המרכז המשפטי למניעת אפליה

פרלמנט נשים

תנועת ש.י.ן לשיוויון ייצוג נשים

אחת מתוך אחת

נשים לגופן

אשה לאשה

האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר

תל אביביות – תא לקידום נשים באוניברסיטת תל אביב

ירושלמיות – תא לקידום נשים באוניברסיטה העברית-ירושלים

אסל"י- ארגון סרט לבן בישראל

עלם- עמותה לנוער במצבי סיכון

קואליציית נשים לשלום

פוליטיקלי קוראת

 

 

 

 

 

 

 

 

2 תגובות ל-“גילוי דעת: על בית המשפט להתחשב בנסיבות המיוחדות של הפגיעה המינית במקרה של יונתן היילו

  1. במקום שיש משטרה שהם "אימפוטנטים" שלא דואגים לאזרח, שהאזרח מתלונן ואחרי חודש הוא מקבל מכתב שתלונתו נסגרה מחוסר עניין לציבור, הבחור קץ בעינויים שהוא עבר, איזו ברירה היתה לו? להמשיך לסבול רק בגלל שהרשויות לא עושות דבר? לשחרר אותו לאלתר, הוא סבל מספיק מהמנובל שהתעלל בו.

    אהבתי

כתיבת תגובה