גילוי דעת של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש: אנו מבקשים מבית המשפט להתייחס למצב הנפשי הנגרם בעקבות התעללות מינית ונפשית

גילוי דעת2

כאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש המומחים בטיפול בנפגעי טראומה מינית, אנו מבקשים להביע את הסתייגותנו מפסיקת בית המשפט בעניין יונתן היילו שהכה למוות גבר שאנס אותו מספר פעמים, איים עליו, השפיל וביזה אותו וסחט אותו במשך תקופה ארוכה. המקרה של יונתן היילו מאתגר את בית המשפט. כביכול מדובר בגבר הרוצח גבר אחר ודינו כדין כל רוצח. אולם אין מקרה זה ככל המקרים ואין יונתן היילו ככל הרוצחים. יונתן היילו אינו כאדם בן חורין שרצח אדם אחר. יונתן היילו הינו קורבן אונס שהיה נתון במשך חודשים רבים להתעללות ממושכת ולטרור. יונתן היילו לא תכנן להרוג את האדם שמרר את חייו, התעלל ואנס אותו. הוא הרג אותו כשנראה היה כי עמד לפגוע בו שוב, זאת משום שאיים על היילו, השפיל אותו ונהג בו בדיוק באותו אופן כפי שפעל לפני שאנס אותו בעבר. יונתן הוא קורבן של טראומה מתמשכת חוזרת ונשנית ומתוך תובנה זו יש לשפוט את מעשיו.

על כן אנו מבקשים מבית המשפט להתייחס למצב הנפשי הנגרם בעקבות התעללות מינית ונפשית ולהיוועץ במומחים בתחום הטראומה המינית שיוכלו לנתח את התנהגותו של יונתן היילו בהקשר הפוסט טראומטי של אירוע זה. מומחים בתחום הטראומה המינית יודעים להסביר תהליכים נפשיים שמובילים אדם נפגע טראומה, ללא היסטוריה של התנהגות אלימה, לעשות מעשה ולהרוג את תוקפו. מבלי להכיר באופן אישי ופרטני את סיפורו של יונתן היילו, בולטות הסוגיות הבאות שיש לקחתן בחשבון בדיון בעניינו:

  1. אונס של גברים הוא תופעה קיימת ורווחת בחברה. כל אונס אינו רק פשע מין אלא פשע שמטרתו לבסס שליטה על הקורבן ולהכניעו. נתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מצביעים על כך שמרבית המקרים אינם מדווחים. אי דיווח זה הוא תולדה של תחושות בושה ואשמה שמתעוררות אצל קורבן הפשע, ושל הפחד מפני נקמתו וחזרתו של התוקף. יונתן היילו אינו מקרה יוצא דופן. כמו הרוב הגדול של הנפגעים גם הוא כבש את עדותו ולא התלונן נגד תוקפו.
  2. מקרי אונס והתעללות ממושכת גורמים לטראומה נפשית שבמהלכה הנפגעים חווים אימת השמדה רגשית ופיסית יחד עם חוסר אונים, שאינם ניתנים להכלה. הטראומה הנפשית משנה את התנהגותם בעת האירועים ולאחריהם.
  3. אחת התגובות השכיחות ביותר אצל נפגעי טראומה היא תגובת הקיפאון ( freeze ). תגובה זו הינה תגובה אוטומטית שמתרחשת בעקבות איום או במצב של אימה אצל בני אדם ובעלי חיים כאחד. בתגובת הקיפאון החיה, במקום לברוח או להלחם, קופאת ומעמידה פני מתה, עד אשר התוקף יאבד בה עניין. אנשים מספרים שבעת סכנה, הם לא היו מסוגלים להלחם או לברוח וגם לא להרגיש דבר, לא כל שכן לפעול להגנתם כפי שהיו מצפים מעצמם קודם למצב הסכנה. הם מצאו עצמם משותקים ולא הגיבו למה שקרה להם.
  4. תגובה נוספת השכיחה מאד אצל נפגעי טראומה היא ההיענות לרצונו של התוקף. תופעה זו שנקראת בספרות הזדהות עם התוקפן או תסמונת סטוקהולם מסבירה מדוע נפגעים אינם נמלטים משוביהם, אינם נלחמים במעניהם, ואינם מדווחים על אודות הפשעים הנעשים בהם, אלא עושים את מה שתוקפיהם מבקשים מהם.
  5. תופעה נוספת השכיחה אצל נפגעי טראומה זו הנטייה המוגברת לקורבנות חוזרת ולשחזור הטראומה. נטייה זו לקורבנות חוזרת היא מושרשת עמוקות בדינמיקה הנפשית של הסובלים מפוסט טראומה. היא מונעת מהנפגע לזהות מצבים מסוכנים מבעוד מועד ולהימנע מהם. היכולת ללמוד מן הניסיון נפגמת בעקבות ההלם שנגרם ממעשה העוולה.
  6. למרות שבמרבית המקרים כאמור נפגעי טראומה מגיבים בשיתוק וקיפאון ונפגעים שוב ושוב, ישנם מקרים שנפגעי האלימות מגיבים בתגובה אלימה בלתי צפויה שאיננה מאפיינת את התנהגותם בכל סיטואציה אחרת. מקרים אלו מוכרים היטב בתחום האלימות במשפחה. תגובה אלימה בהקשר זה נחשבת כהתנהגות של הגנה עצמית ולא כהתנהגות אלימה. כלומר מדובר בפעולה המבוצעת בנסיבות של מצב נפשי מעורער תחת איומים ממשיים על גופו ועל נפשו ונוכח אוזלת יד מוחלטת של כל הסביבה לסייע בידו להיחלץ מהמלכודת בה הוא נתון. יתכן כי בעת ביצוע מעשה ההרג עצמו יונתן היילו היה שרוי במצב דיסוציאטיבי ופעל מתוך מצב מנותק זה. כלומר מעשה זה לא נעשה כפעולה מודעת שהגיעה מהחלטה קודמת או תכנון אלא באופן מנותק מכל התנהגות אחרת המוכרת לו ולסובבים אותו.
  7. בנוסף, נפגעי טראומה נמצאים בדריכות מתמדת ובעוררות מוגברת בעקבות תקיפה מינית. כל מפגש עם גירוי המזכיר את החוויה הטראומטית נחווה כאיום וסכנה ממשית, וכחוויה מחדש של הטראומה כאילו מתרחשת בפעם הראשונה. ההתקפה על התוקף מופיעה באופן לא נשלט ומנותק, בדומה להתקפה של חיה פצועה המוצאת כוחות אדירים להגן על עצמה הרבה מעבר לממדיה הפיזיים.
  8. נפגעי טראומה ממושכת פעמים רבות מספרים את סיפורם בדרך מקוטעת וסותרת המשקפת בלבול וחוסר הבנה אצל הקורבן, ויוצרת בלבול בקרב השומעים מהצד. המציאות הטראומטית משבשת מנגנוני תגובה, קליטה ועיבוד מוכרים וידועים. מנגנונים של מחיקה ופירוק פועלים בזמן הפגיעה ולאחריה במקום מנגנונים של עיבוד וזכירה. כתוצאה המציאות של ההתעללות נרשמת באופן שונה מאשר חוויות אחרות. כל ניסיון לייצג מציאות טראומטית זו באמצעות שפה לא יצליח. הקורבן לא מצליח לתאר את החוויה במלואה וגם לא להבנותה כסיפור סדור ומובנה. חשוב להדגיש כי הסיפור המקוטע אינו סימן לחוסר אמינותו של המספר ואינו פוגם במהימנות עדותו. נהפוך הוא, הסיפור המקוטע משקף את מהות החוויה הטראומטית.
  9. כמו כן הליך החקירה נחווה לעיתים על ידי נפגעי התעללות כשחזור של הטראומה, כחדירה לפרטיות, הבעת חוסר אמון וכערעור על אמינותו. על כן עדותו של הנפגע נשמעת לעיתים מהוססת, חסרת בטחון, נמנעת, תוקפנית וכדומה. בשל כך אין לתת לאופי זה של מתן העדות לקבוע את רמת מהימנותה.

ענישה של אדם חיונית כאשר הוא מסוכן לאנשים אחרים בחברה. במקרה זה מדובר בצעיר נורמטיבי שקודם לכן מעולם לא פגע באיש ולא היה אלים כלפי סביבתו. מדובר בצעיר שהותקף בצורה אכזרית מספר פעמים בלי שהחברה הצליחה להגן עליו. הוא נמצא במצב נפשי קשה ובמצבו הנוכחי הוא זקוק לתהליך שיקומי ממושך ולא לכליאה.

 

על החתום

דר' צביה זליגמן פסיכולוגית קלינית מדריכה
דורית גורני עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית
תמר לביא Ph.D פסיכולוגית חינוכית ופסיכותרפיסטית.
אילנה לח, מטפלת באמנות.
מיכל גולדברג, פסיכולוגית קלינית.
ד"ר מיה מוכמל פסיכולוגית קלינית
ליאורה ולפר, מטפלת ביצירה ובהבעה.
ריקי פרנקל – עובדת סוציאלית קלינית
דנה שלמון, תרפיסטית באומנות
רות גולן פסיכולוגית קלינית
יואב לוריא פסיכולוג קליני ומרפא בעיסוק
אמיליה פרוני, פסיכולוגית קלינית
אדלה שפירא פסיכותרפיסטית
מיכל כצנלסון פסיכולוגית קלינית
ד״ר ענת גור -מנהלת מרכז חכמת נשים , ראשת התוכנית לטיפול בפגיעות מיניות אוניברסיטת בר
אילן מרכז סיוע תל אביב
ד״ר אסתר רפפורט, פסיכולוגית קלינית
רות בן אשר פסיכולוגית קלינית בכירה
שלומית פלד פסיכולוגית ועו"ס
זוהרה חדד – עו"ס ופסיכותרפיסטית
ענת מנדלסון מכנס – פסיכותרפיסטית בגישה פסיכואנליטית, מטפלת בדרמה
אורנה שור – פסיכולוגית קלינית
עמי אבני פסיכאטר ופסיכואנליטיקאי
אביטל ארגמן- עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית
ד״ר ליטל כהן-רז
אילה אריאב, פסיכולוגית חינוכית בכירה ופסיכותרפיסטית
עופרה מישר. פסיכולוגית
אורית נוה, פסיכולוגית קלינית מדריכה
מיה הולץ אבי-גיא, פסיכולוגית קלינית
שירה נבו
נורית ידלין פסיכולוגית קלינית
שרי בר-און, מטפלת רגשית בעזרת בע"ח
מאיה גולדמן – עו"ס
מרים אילוז – עו"ס
רחלי בר-אור , עו"ס-פסיכותרפיסטית
יעל שר-שלום מוכיח, מטפלת במוסיקה ותנועה ) MA
ינון שרים דניאל- פוטותרפיסט
רבקה פרל אתקין עוס"ית
חמוטל מרגלית, ביבליותרפיסטית מוסמכת ומתמחה בטיפול דיאלקטי התנהגותי,
פיראס אבו שמעה, עו"ס ופסיכותרפיסט
יוטה גרינפלד, פסיכולוגית קלינית
ד"ר שלומית כץ, פסיכיאטרית
דר' הילה הרמלין-קוטנר
נעמה שוורץ עו"ס קלינית
מירב לברון עו"ס קלינית
עדנה לודמיר עו"ס קלינית
דר' ערן לייטנר פסיכולוג קליני

מודעות פרסומת

3 תגובות ל-“גילוי דעת של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש: אנו מבקשים מבית המשפט להתייחס למצב הנפשי הנגרם בעקבות התעללות מינית ונפשית

  1. .
    איני מבין אך בית המשפט והשופטים לא מבינים מי הרוצח האמיתי ומי הקורבן היחיד בסיפור המזעזע הזה.
    לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שיהונתן נרצח מחדש בכל פעם שפגש בחלאת המין האנושי
    יתרה מזו:
    יהונתן עשה טובה לציבור מבלי להתכוון בכלל!~
    אותו אנס היה יכול לפגוע בילדים של כולנו כולל בילדים של השופטים.
    מה יגיד אותו שופט שגוזר על יהונתן לבלות בכלא ואף לשעה אחת אם אחד מבניו או נכדיו יחווה את אותה חוויה שחווה יהונתן.
    יהונתן התגונן.
    בתנך כתוב "הבא להורגך השקם להורגו".
    מה צריך לעשות שפוגשים באדם שרוצח אותך בכל פעם שהוא רואה אותך ורוצח אותך בניבזות, הורס את נפשך, מערער את חייך, חותך את ליבך, עוה לך צלקות למשך כל חייך, גורם לך לאבד אמונה בסובבייך, משפי אותך, מערער את חייך, גורם לך למשקעים חרדות פחדים למשך חיים שלמים, רוצח את אופייך, והורס לך כל חלקה טובה על פני האדמה.
    אם אותו זבל אנושי היה נותר בחיים איני רוצה לחשוב כמה התעללויות ורציחות של נפשות תמימות הי אמורים לחוות יהונתן ועוד ילדים נוספים עד שאותו תת אדם בעליל היה נעלם מהיקום?<
    יש איזה שופט שבאמת חושב שיהונתן לא שילם ולא ישלם כל חייו מחיר כבד על ההתעללות שהוא חווה וגם על זה שהוא שם קץ לחייו של התוקף.
    עצם זה שיהונתן שם קץ לחייו של השטן זה עוד דבר רע שילווה אותו בחייו.
    יהונתן לא רצח!~
    יהונתן שם קץ לשטן!!!~
    החברה ואפילו בית המשפט והמשטרה אמורה להבין דבר חשוב אחד.
    אותו שטן שיהונתן שם קץ לחייו לא יפגע עוד בילדים חסרי אונים ולא ירצח נפשות תמימים.
    פחות שטן פחות בלגן פחות עינויים, פחות התעללויות, פחות רציחות, פחות אונסים, פחות חוויות שמשאירים צלקות למשך חיים שלמים.

    אהבתי

  2. יש משהו מאוד מקומם בתגובה של חלק מאנשי המקצוע כאן שמצטיירים כאנושיים ויפי נפש.
    חלק מהם לא מוכנים לגלות סובלנות למטופלים שלהם, על אף שהם יודעים שהמטופלים עברו דברים איומים והתעללויות נוראות. חלק מהמטפלים כאן מפסיקים טיפול עם מטופלים שמגלים תוקפנות שלא נעימה למטפל, וכל זה במהלך טיפול קשה, שהוא עצמו הביא להצפת הדברים.חפה וטוב יהיה אם אותם מטפלים יגלו חמלה והגינות גם בדלתיים סגורות, בתוך חדר הטיפולים ולא רק בשלטי חוצות.
    צביעות והתיפיפות מקוממת מאוד נושבת מהדברים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s