על מבחן "האדם הסביר": בעקבות גזר הדין של יונתן היילו (פורסם באתר "העוקץ", דצמבר 2013)

oketz
יונתן היילו הורשע ברצח האנס שלו, ירון איילין, ונגזרו עליו 20 שנות מאסר שכן מעשיו לא עמדו במבחן "האדם הסביר". האם בית המשפט שמע, באמת, את עדותו? האם לקח בחשבון את הטראומה? האם הבינו השופטים כי נפשו נרצחה שוב ושוב כאשר נאנס פעמיים?

בית המשפט המחוזי בלוד גזר השבוע 20 שנות מאסר על יונתן היילו, בן 24 שהורשע ברצח ירון איילין בנתניה ב-2010. היילו טען כי נאנס פעמיים על ידי איילין ופעל מתך הגנה עצמית. הנרצח הספיק עד מותו לעמוד לדין בגין אונס קטינה, עבירות רכוש, סחיטה ותקיפת שוטרים. היילו מתואר בהכרעת הדין כמי שניהל אורח חיים נורמטיבי, ללא עבר פלילי. בניכוי מוצאו האתיופי, שכונת מגוריו והרקע המשפחתי שלו והאלימות המינית שספג, הוא יכול היה להיות "בן טובים" של ממש. אה, בני טובים זה מסיפור אחר.

היילו, שהודה ברצח, ישב שנתיים בכלא עד שהשופטת עדנה ארבל קבעה בעת הערעור לעליון כי יש לשחררו למעצר בית ולבחון היטב את טענת ההגנה העצמית. בספטמבר האחרון דחה בית המשפט המחוזי את טענת ההגנה העצמית וקבע כי בעת שהשניים נפגשו באקראי בשעות הלילה, ניצל היילו הלום האלכוהול את ההזדמנות שאיילין הסתובב לרגע, חנק אותו ואז וידא הריגתו באמצעות השלכת אבן על ראשו מספר פעמים. עוד אמרו שופטי בית המשפט כי למרות שהם מקבלים את העובדה שהיילו פחד מהמנוח בעקבות מעשי הסדום, קרי מעשי האונס והסחיטה, וקבעו כי היה נתון במצב של מצוקה נפשית עקב ההתעללות – למרות כל זה הנאשם הבין היטב את מעשיו. בעת שפסקו את אשמתו בספטמבר כתבו השופטים כי היילו החליט לרצוח את איילין, התכונן למעשה תוך כדי המעשה עצמו וביצע אותו ללא התגרות. בכך הוכיחה התביעה את שלושת היסודות המצטברים לדרישת כוונת התחילה בעבירת הרצח: הכנה, החלטה להמית והעדר קנטור.

יונתן היילו. בית משפט מחפש את העדות הסדורה. צילום מסך

מיד לאחר שקראתי את הכרעת הדין, חזרתי לספרה המופתי של ג'ודית לואיס הרמן, "טראומה והחלמה". וכך היא כותבת: "הטראומה הנפשית היא אסונו של חסר האונים. בזמן התרחשותה הנפגע עומד חסר ישע לנוכח כוח חזק ממנו. כאשר כוח זה הוא כוח טבע, אנחנו מדברים על אסונות. כאשר הוא כוחו של בן אדם אחר, אנחנו מדברים על מעשי זוועה".

לאור הבנת עומקה של טראומה נפשית בעקבות פגיעה מינית, אני מבקשת להעיר שתי הערות על הכרעת בית המשפט.

האחת, נושא העדות הכבושה, שמופיע כמה פעמים בהכרעת הדין. עדות כבושה היא עדות שהעד "כבש" בלבו וגילה אותה רק בשלב מאוחר יותר. בית המשפט העליון קבע כי ערכה של עדות כבושה מועט וקיים חשש למהימנותה. אבל כל מי שעוסקת בתחום האלימות המינית מבחינה פסיכולוגית, חינוכית או מחקרית יודעת כי עדות כבושה היא סממן מובהק לטראומה מינית. יותר מכך, שרטטו בפני כבישת עדות לאורך שנים ואשרטט לכםן את הפגיעה המינית שהתרחשה. בית משפט כבית משפט מחפש את העדות הסדורה, הקוהרנטית, המהימנה, בעוד שפגיעה מינית, באופן אינהרנטי לפעולתה על נפש הנפגע/ת, משבשת את הקוהורנטיות, יוצרת קיטועים ברצף הזמן, ומעל הכל אולי, מבקשת את הסתרתה, דחייתה, הכחשתה.

בהתאם לכך וכיוצא מכך כבישת העדות היא כמעט הדבר המתבקש. תחת הסדר של העדות המאורגנת היטב, האמינה והמהימנה, מציעה העדות של נפגע/ת תקיפה מינית סדר שונה של דברים – ראשית ישנה הפגיעה המינית, הדיסוציאציה, הניתוק אולי מחיקת האירוע. עוד יבואו בהמשך הפלאשבקים, רסיסי זכרונות, סיוטים שיגיעו מעת לעת, אורחים בלתי-רצויים. זה היה או לא היה? היה כך או אחרת? מתי כל אלו מצטרפים לנרטיב אחד אותו אפשר לשטוח בפני משהו – חבר, חוקר, שופט? לעתים מיד, לרוב יחלפו שנים עד שכל שברי התמונות יתאחדו למראה אחת שלמה. על כן השאלה "למה התלוננת רק עכשיו?" שגויה מיסודה. התלוננתי רק עכשיו כי קודם לא ידעתי מה קרה לי, לא האמנתי לעצמי, לא יכולתי לספר את הסיפור. לא העזתי, כי איך אפשר להציג תמונת פאזל שלמה כאשר חלקי הסיפור והנפש מסרבים לגעת אילו באילו?

הנה עוד דוגמה לדרך שבה הכרעת בית המשפט מחייבת עמדה אובייקטיבית אשר אינה מבינה או לוקחת בחשבון את הטראומה והשלכותיה:

בענייננו, על אף שניתן להבין שהנאשם חש פחד במפגשו עם המנוח, עמדו בפניו מספר דרכים להתמודד עם הסיטואציה אליה נקלע ותחושתו הסובייקטיבית כי 'אין מוצא' אינה עומדת במבחן האדם הסביר. בפני הנאשם עמדו מס' אפשרויות להתמודד עם התעמרות המנוח בו, שהעיקרית שבהן היא פניה לרשויות ויש להניח ולצפות כי האדם הסביר היה בוחר בה. מעשה ההתגרות, הכולל את הדרישה הכספית, האיום, הפניית הגב, לא היה כה קשה שהאדם הסביר היה עלול להגיב כפי שהגיב הנאשם. אף אם אניח לטובת הנאשם שהתלוו לכך הערות בעלות גוון מיני, וכי באותה סיטואציה ראה לנגד עיניו את הפגיעה המינית של המנוח בו, אין בכך כדי לקבוע כי מדובר במעשה התגרות בדרגה קשה ובעוצמה כזו עד כי יש להסיק שרוב האנשים היו מתקשים לא להגיב בדרך הקטלנית שבה פעל הנאשם.

בית המשפט כבר קיבל את גרסתו של יונתן היילו כי ירון איילין פגע בו מינית. אם כן, כיצד קשור מבחן ה"אדם הסביר" לענין זה? הרי אירוע תקיפה מינית מוציא את האדם מתחום האירוע הסביר אלי עולם הגיהנום הבלתי-סביר ועל כן דורש מאיתנו קריטריון אחר להגדרת הסביר. אני לא מבקשת להציע מעשה רצח כפתרון אפשרי, אני מבקשת לעורר את ההבנה והתפיסה כי טראומה נפשית בעקבות אלימות מינית היא היא כמעשה רצח של ממש, אולם במקום לעבור לעולם הבא אתה ממשיך להסתובב בעולם בני האדם כשבעצם כל מערכות הקיום שלך – היכולת לתפקד, להרגיש שליטה, לקשור קשרים, למצוא משמעות – כל זה מתמוטט אולם אתה עדיין בשר ודם, איש, אשה, אדם שפעם חי חיים סבירים; ומה לגבי מידת סבירותו של העתיד? זאת אין לדעת.

אני רוצה להציע נרטיב מעט אחר למעשה הרצח. אני רוצה שנביט אחרת על יונתן היילו שנפשו נרצחה שוב ושוב כאשר נאנס ועוד פעם נאנס חודשים לפני אותו האירוע. הפגישה הלילית עם איילין היתה כנראה סף התהום. היילו חשש, ידע כי האונס השלישי מחכה לו במרחק דקות מספר. הוא יודע כי הפעם השלישית היא רק עניין של זמן. איך הוא יודע? האיש הסביר או האשה הסבירה שעברו תקיפה מינית חוזרת על ידי אותו התוקף יודעים. היילו לא יכול היה לעמוד בפני רצח נפשו בשלישית והשכים להרוג את איילין.

בסצינה האחרונה של "תלמה ולואיז", כאשר השתיים נמצאות במכונית של לואיז על סף הגרנד קניון, השוטר, בגילומו של הארווי קייטל, צועק למפקד שלו: "כמה פעמים האשה הזאת עוד צריכה להידפק". השוטר מתכוון ללואיז, שירתה למוות בגבר שאנס את תלמה אל מול עיניה.

אז אני שואלת, כמה פעמים יונתן היילו צריך להידפק.

אני מקוה שיונתן היילו יקבל תמיכה ציבורית, מקוה שארגוני הנשים יוכלו להילחם גם בשבילו. ומעל הכל אני מקוה שיוגש ערעור לבית המשפט ושבית המשפט ישקול מחדש את עונשו של היילו, שנרצח פעמיים בטרם רצח בעצמו.

שרון מייבסקי היא פעילה פמיניסטית דתייה, בלוגרית, יוצרת. מנחת קבוצות וסדנאות על אלימות מינית ופמיניזם. לבלוג שלה

English

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s